סימן נב סעיף טו

יֵשׁ מִינֵי פֵּרוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם אֶלָּא שְׂרָף בְּעָלְמָא כָּנוּס בְּתוֹךְ הַחַרְצַנִּים (וְנִקְרָאִים קָאלִינֶעס) וְאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה אֶלָּא מוֹצְצִין אוֹתָן וְזוֹרְקִין הַקְּלִפּוֹת, מְבָרְכִין עַל מְצִיצָה זוֹ שֶׁהַכֹּל, (דְּכֵיוָן שֶׁעִקָּרוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַמַּשְׁקֶה הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ אֵין עָלָיו שֵׁם פְּרִי כְּלָל), וַאֲפִלּוּ הוּא בּוֹלֵעַ גַּם הַקְּלִפָּה וְהַגַּרְעִין, אֵינוֹ מְבָרֵךְ רַק שֶׁהַכֹּל.

There are certain kinds of fruit that contain only juice that is concentrated in their seeds. ([In Yiddish] they are called kolines.) [These seeds] are not fit to eat; and after the juice is extracted from them they are thrown away. Over this extraction, you recite Shehakol, (since its main component is the juice that is extracted from it, in no way can it be considered a fruit). Even if you eat the skin and the seeds as well, you still should only say Shehakol.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)