סימן נד סעיף א
אִם אָכַל שְׁנֵי דְּבָרִים אוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, וְהָאֶחָד עִקָּר אֶצְלוֹ וְהַשֵּׁנִי הוּא טָפֵל לוֹ, שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לְאָכְלוֹ, אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָעִקָּר, וְאִם לֹא הָיָה לוֹ הָעִקָּר לֹא הָיָה אוֹכֵל כְּלָל אֶת הַטָּפֵל, כְּגוֹן שֶׁחָלַשׁ לִבּוֹ, וּכְדֵי לְחַזֵּק לִבּוֹ אוֹכֵל דָּג מָלִיחַ אוֹ צְנוֹן, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהֵם דְּבָרִים חֲרִיפִים אוֹכֵל גַּם מְעַט פַּת, אוֹ דָּבָר אַחֵר לְמַתֵּק הַחֲרִיפוּת, וְכֵן אִם מִתְאֲוֶה לִשְׁתֹּת יַיִן שָׂרָף וְשׁוֹתֶה, וּבִכְדֵי לְמַתֵּק הַחֲרִיפוּת אוֹכֵל אַחֲרָיו מְעַט פַּת, אוֹ אֵיזֶה פְּרִי, מְבָרֵךְ רַק עַל הָעִקָּר, וְעַל הַטָּפֵל אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְאַחֲרָיו, כִּי נִפְטָר בִּבְּרָכָה שֶׁעַל הָעִקָּר, וְגַם נְטִילַת יָדַיִם אֵינוֹ צָרִיךְ.
If you eat two articles of food, or you eat and drink, one of which is primary to you while you regard the other as secondary, [that is to say] you would never have eaten [the secondary food], if you had not partaken of the primary food, [in other words] if not for the primary food, you would not have eaten the secondary food at all. For example, if you feel faint, and, in order to fortify yourself, you eat some herring or radishes, but since they have a sharp flavor, you also eat a small piece of bread or something else to soften the sharp taste, or if you crave a drink of whiskey and you have one, and in order to soften the sharp taste, you eat a small piece of bread or some fruit afterwards, 1But if you have a piece of cake with your whiskey, since you enjoy the cake also, it is not quite secondary to the whiskey. Therefore, first say Borei minei mezonos over the cake and then Shehakol over the whiskey. (Mishnah Berurah 212: 5) then you say the berachah only over the primary food, but over the secondary food no berachah should be said; neither a preceding, nor a concluding berachah, because it is exempt with the berachah you recited over the primary food. Neither does it require the washing of the hands.
תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)