סימן נד סעיף ד

אִם כַּוָּנָתוֹ לִשְׁנֵיהֶם, כְּגוֹן שֶׁהוּא שׁוֹתֶה יַיִן שָׂרָף וְאוֹכֵל גַּם מִינֵי כִּיסְנִין וְדֻבְשָׁנִין (האניג קוכען) אוֹ מִרְקַחַת וְכַדּוֹמֶה, צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל שְׁנֵיהֶם. וִיבָרֵךְ תְּחִלָה עַל הַכִּיסְנִין אוֹ הַמֶּרְקַחַת שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן שָׂרָף, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם אוֹכֵל פַּת כִּיסְנִין וְשׁוֹתֶה גַּם כֵּן קַאפֶע שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ עַל שְׁנֵיהֶם, דְּהַיְנוּ תְּחִלָּה עַל פַּת הַכִּיסְנִין וְאַחַר כָּךְ עַל הַקַאפֶע שֶׁהֲרֵי כַּוָּנָתוֹ לִשְׁנֵיהֶם.

If you wish to partake of two articles of food [each for its own sake], for example, you are going to drink whiskey and also eat some pastry, honeycake, preserves, or the like, you should say a [separate] berachah over each; first, the berachah over the cake or the preserves because they are considered more important and then the berachah over the whiskey. Especially, if you eat some pastry and also drink coffee, you should say a separate berachah over each; that is to say, first over the pastry and then over the coffee, because you had in mind to eat both.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)