סימן נד סעיף ו

מַאֲכָל שֶׁנָּתַן לְתוֹכוֹ חָלָב אוֹ מָרָק לְאָכְלָם בְּיַחַד, אִם עִקַּר כַּוָּנָתוֹ הַמַּאֲכָל, אֲזַי מְבָרֵךְ רַק עָלָיו, וְהֶחָלָב אוֹ הַמָּרָק טְפֵלִים. וְאִם כַּוָּנָתוֹ רַק עַל הַמָּרָק וְהֶחָלָב, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם, וְהַמַּאֲכָל הוּא טָפֵל. וְאִם כַּוָּנָתוֹ עַל שְׁנֵיהֶם (וְאֵין בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת), מְבָרֵךְ תְּחִלָּה עַל הַמַּאֲכָל וְאוֹכֵל מִמֶּנּוּ מְעַט, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַמָרָק אוֹ עַל הֶחָלָב. וְאֵין הוֹלְכִין בָּזֶה אַחַר הָרֹב. וַאֲפִלּוּ אִם הַמַּאֲכָל הוּא מִין דָּגָן, אֵינוֹ נֶחְשָׁב עִקָּר לְעִנְיָן זֶה, (מַאֲכָל שֶׁנִּתְבַּשֵׁל בְּמַיִם אוֹ בְּחָלָב, עַיֵן לְעֵיל סִימָן מ"ח וסִימָן נ"ג) (סִימָן קס"ח ר"ב).

If you add milk or soup to a dish with the intention of eating the two together, if your main intent is [to eat] the food, then you say the berachah over that only, since the milk or the soup is only secondary. But if your intent is primarily the soup or the milk, you recite the berachah over them, for then the food is secondary. But if you care equally for both (and each requires a different berachah), you first say the berachah over the food, eat some of it, and then say the berachah over the soup or the milk. In this case the "majority rule," [which dictates that you say the berachah over the food that is in greater quantity] does not apply. Even if the food consists of a grain product, it is not considered important in this connection. (Regarding foods boiled in water or milk see chapters 48 and 53.)

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)