סימן נז סעיף ד

הֵבִיאוּ לוֹ פְּרִי שֶׁהוּא חָשׁוּב וְחָבִיב עָלָיו יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנים אוֹ שֶׁהוּא מִמִּין שִׁבְעָה, אֲפִלּוּ יֵשׁ לְפָנָיו עוֹד מֵהָרִאשׁוֹנִים, צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל זֶה שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ, כִּי מַה שֶּׁאֵינוֹ חָשׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לִפְטוֹר אֶת הֶחָשׁוּב דֶּרֶךְ גְּרָרָא, אֶלָּא דַּוְקָא כְּשֶׁנִּתְכַּוֵּן לְפָטְרוֹ (כְּדִלְעֵיל סִימָן נ' סָעִיף י"א).

If [additional] fruit is served, that is, of a superior kind, and it is more appealing to you than the first, or if the additional fruit belongs to the seven species, even if some of the first fruit is still left, you must repeat the berachah over the additional fruit, [because the berachah recited over] a lesser article of food does not exempt a superior one²The terms lesser and superior fruits are defined as “fruits belonging or not belonging to the seven species. Lesser cannot exempt those of the seven species (superior). Likewise, fruit you like less (lesser) cannot exempt fruit of which you are fond (superior).” (Biur Halachah 211:5 supra: uvilevad) automatically, unless you clearly intended to do so.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)