סימן נט סעיף כא

חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתוֹ מֵעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי מִכְתָּבִים שֶׁהֵרִיצוּ מִזֶּה לָזֶה נַעֲשׂוּ אוֹהֲבִים, אִם רוֹאֵהוּ אַחַר כָּךְ, אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל רְאִיָּתוֹ, דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא הִתְרָאוּ מֵעוֹלָם פָּנִים אֶל פָּנִים, אֵין הָאַהֲבָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁיְהֵא שָׂמֵחַ בִּרְאִיָּתוֹ (רכ"ה). (דִּין הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב עַל שִׁנּוּי יַיִן, כָּתוּב בְּסִימָן מ"ט)

[In the case of] a friend whom you have never met, but by way of correspondence with each other you became friends; when you come together for the first time, you need not say a berachah; for since you have never seen each other before, face to face your love cannot be so strong that you should feel true gladness when meeting him.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)