סימן סה סעיף כה

עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁאָמַר לְיִשְֹרָאֵל, לְוֵה בִּשְׁבִילִי מָעוֹת בְּרִבִּית מִיִשְֹרָאֵל עַל מַשְׁכּוֹן זֶה, אוֹ אֲפִלּוּ אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ מַשְׁכּוֹן אֶלָּא שְׁטַר חוֹב, וְהַמַּלְוֵה סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ רַק עַל הַמַּשְׁכּוֹן אוֹ עַל הַשְּׁטָר שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְעַל הַשְּׁלִיחַ אֵין שׁוּם אַחְרָיוּת, מֻתָּר. וַאֲפִלּוּ אִם הַיִשְֹרָאֵל הַשְּׁלִיחַ מֵבִיא אֶת הָרִבִּית לְהַמַּלְוֵה, מֻתָּר לְקַבְּלָהּ, וּבִלְבַד שֶׁהַמַּלְוֵה יִגְמֹר זֹאת בְּדַעְתּוֹ, שֶׁכָּל אַחְרָיוּת הַמַּשְׁכּוֹן וְהַמָּעוֹת, בֵּין בַּהֲבָאָה בֵּין בַּחֲזָרָה הַכֹּל עַל אַחְרָיוּתוֹ, וְעַל הַשְּׁלִיחַ לֹא יִהְיֶה שׁוּם אַחְרָיוּת.

When a gentile says to a Jew: "Borrow money on interest for me from a Jew with this collateral," or even if he does not give him collateral but, only a promissory note, and the lender depends solely on the gentile's collateral or note, and the intermediary has no responsibility, it is permissible.⁵⁰It is a loan from the Jew to the gentile with the intermediary playing no significant role. And even if the Jew, the intermediary, delivers the interest payment to the lender, he may accept it, provided that the lender definitely understands that all the risk for the collateral and the money, whether when it is brought, or when it is returned, is entirely his own responsibility, and the intermediary has no responsibility whatsoever.⁵¹Because once the intermediary takes any responsibility for the loan, he, in effect, becomes the borrower and the resultant interest payment will be from Jew to Jew.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)