סימן סה סעיף כו

וְכֵן יִשְֹרָאֵל שֶׁנָּתַן מַשְׁכּוֹן אוֹ שְׁטַר חוֹב לְיִשְֹרָאֵל חֲבֵרוֹ, שֶׁיִּלְוֶה בִּשְׁבִילוֹ עַל זֶה מָעוֹת בְּרִבִּית מֵעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אִם הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים אֵינוֹ סוֹמֵךְ רַק עַל הַמַּשְׁכּוֹן אוֹ עַל הַשְּׁטָר. וְעַל הַשְּׁלִיחַ אֵין שׁוּם אַחְרָיוּת, מֻתָּר. וְכֵן אִם הַיִשְֹרָאֵל הִלְוָה תְּחִלָּה לְיִשְֹרָאֵל חֲבֵרוֹ עַל מַשְׁכּוֹן, וְאַחַר כָּךְ אָמַר לְהַמַּלְוֵה, לְוֶה מָעוֹת מֵעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּרִבִּית עַל מַשְׁכּוֹן זֶה וְעָלַי לְשַׁלֵּם הַקֶּרֶן וְהָרִבִּית, אִם הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן בִּלְבַד, מֻתָּר.

Similarly, a Jew who gave collateral or a promissory note to a fellow Jew to borrow money on interest for him from a gentile on the collateral or note; it is permitted, if the gentile relies solely on the collateral or the note, and the intermediary assumes no responsibility. Similarly, if at first a Jew lent [money] to a fellow Jew on collateral, and afterwards the borrower said to the lender: "Borrow money from a gentile on interest [using] this collateral and I will be obligated to pay [the gentile] the principal and the interest," if the gentile depends solely on the collateral, it is permitted.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)