סימן פה סעיף ב
וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים בֹּאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַצִּיל מָזוֹן שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ אוֹ כְּלִי אֶחָד שֶׁמַּחְזִיק אֲפִלּוּ הַרְבֵּה וַהֲרֵי הוּא שֶׁל הַמַּצִּיל, כֵּיוָן שֶׁבַּעַל הַבַּיִת הִפְקִיר וְזָכָה זֶה מִן הַהֶפְקֵר. וְאִם הוּא יְרֵא שָׁמַיִם וּמַחְזִיר לְבַעַל הַבַּיִת מַה שֶּׁהִצִּיל, כֵּיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁלֹּא הִפְקִיר בִּרְצוֹנוֹ, מֻתָּר לוֹ לָקַחַת שְׂכַר הַהַצָּלָה, וְאֵין זֶה שְׂכַר שַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁמִּצַּד הַדִּין הַכֹּל הוּא שֶׁלּוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם מִדַּת חֲסִידוּת שֶׁלֹּא לִטּוֹל שָׂכָר עַל טֹרַח הַצָּלָה שֶׁבְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שְׂכַר שַׁבָּת, כִּי הֶחָסִיד יֵשׁ לוֹ לְוַתֵּר מִשֶּׁלוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נִדְנוּד עֲבֵרָה.
You may say to others: "Come and rescue [something] for yourselves,"6It is essential to say “for yourselves,” so that it be a valid renunciation of ownership. [Magein Avraham, Mishnah Berurah] and each person may rescue the food that he needs, or a vessel that contains even a great amount [of food] and it will belong to the rescuer, since the owner renounced his ownership, and he [the rescuer] acquired it from ownerless property. If he [the rescuer] is a God-fearing person and returns to the owner that which he rescued because he knows [that the owner] did not willingly renounce ownership, he may receive payment for the rescue and it is not considered Shabbos wages,7It is prohibited to receive pay for any service performed on Shabbos. In this case if the rescuer returned the items before Shabbos ended he may not accept a fee. [Biur Halachah 334: 1] since, legally, it is all his.8It is, therefore, considered that the rescuer is selling that which is his, rather than receiving a fee for performing a service on Shabbos. [Rashi] Nevertheless, it is virtuous not to accept payment for the trouble of rescuing [anything] on Shabbos, although it is not [considered] Shabbos wages, because a virtuous person should give up his rights concerning anything that has the slightest taint of sin.
תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)