סימן פה סעיף ג

וְכָל זֹאת, רַק לְמָקוֹם שֶׁמֻּתָּרִין לְהוֹצִיא לְשָׁם. אֲבָל לְמָקוֹם שֶׁאֲסוּרִין לְהוֹצִיא, אָסוּר לְהַצִּיל שׁוּם דָּבָר. אַךְ בְּגָדִים שֶׁיְכוֹלִין לְלָבְשָׁם, מֻתָּר לוֹ לִלְבּוֹשׁ, וְלַעֲטֹף כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל, וּמוֹצִיא אֲפִלּוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וּפוֹשֵׁט וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ וּמוֹצִיא אֲפִלּוּ כָּל הַיּוֹם. וְיָכוֹל לוֹמַר גַּם לַאֲחֵרִים, בֹּאוּ וְהַצִּילוּ, וּמַצִּילִין כֵּן.

All that was said above applies only [when taken] to a place to which it is permitted to carry things. But, to a place where it is forbidden to carry, it is forbidden to rescue anything. However, clothes that you can wear may be put on, and you may wrap everything you can around you and carry them out even to a public domain. Then, you may remove the clothing, [return] and again put on clothes and carry them out. [You may do this] even the entire day.⁹The necessity of putting the clothing on is to serve as a constant reminder not to extinguish the fire. [Taz, Rashba] Carrying the clothing is permitted only for clothes needed for Shabbos. [Mishnah Berurah 334: 18] You may also tell others: "Come and rescue!"¹⁰And add: “for yourselves.” See note 6. and they, too, may rescue.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)