סימן קלב סעיף ב

כְּשֶׁשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר אוֹמֵר בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ, יְכַוֵּן לְהוֹצִיא אֶת הַצִּבּוּר. וּמִכָּל מָקוֹם נָכוֹן שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ יְכַוֵּן שֶׁלֹּא יֵצֵא בְּבִרְכַּת שְּׁלִיחַ הַצִּבּור, אֶלָּא יְבָרֵךְ בְּעַצְמוֹ בְּלַחַשׁ, וִימַהֵר לְסַיֵם קֹדֶם שְּׁלִיחַ הַצִּבּור, כְּדֵי שֶיַעֲנֶה אָמֵן. וְהַנָּשִׁים שֶבֵּרְכוּ בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת שֶׁהֶחֱיָנוּ, וְכֵן אִישׁ אִם הִדְלִיק וּבֵרַךְ אָז שֶׁהֶחֱיָנוּ, לֹא יְבָרְכוּ עַתָּה שֶׁהֶחֱיָנוּ (שם).

When the Chazzan says the berachah Shehecheyanu he should have in mind to exempt the congregation. Nevertheless, each worshipper should have in mind not to be exempted by the Chazzans's berachah, but he should say the berachah quietly by himself, and say it quickly, concluding it before the Chazzan, so that he can respond Amein. The women who said the berachah Shehecheyanu when lighting candles, or a man who lit the candles and said Shehecheyanu, should not say it with the Chazzan.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)