סימן קמו סעיף א

נוֹהֲגִין שֶהֶחָתָן וְהַכַּלָה מִתְעַנִּין בְּיוֹם חֻפָּתָן, מִפְּנֵי שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם מוֹחְלִין לָהֶם עֲוֹנוֹתֵיהֶם. וְאוֹמְרִים בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה עֲנֵנוּ, כְּמוֹ בִּשְׁאָר תַּעֲנִיּוּת. וְנוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁאֵין מִתְעַנִּין אֶלָּא עַד לְאַחַר הַחֻפָּה. וְאִם נִתְאַחֲרָה הַחֻפָּה בַּלַּיְלָה, אֲזַי לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים, יְכוֹלִים לֶאֱכֹל אֵיזֶה דָבָר, וּבִלְבַד שֶלֹּא יִשְׁתּוּ מַשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר.

It is customary that the bridegroom and the bride fast on their wedding day because on that day their sins are forgiven. They should say Aneinu¹See Chapter 19. at Minchah as on other fast days. In our area it is customary that they fast only until after the marriage ceremony.²It is best that they state before starting the fast, that they are fasting only until the marriage ceremony. (Mishnah Berurah 562:12). If the ceremony is delayed till the night, then, after the stars appear, they may eat something, provided they do not drink any intoxicating beverages.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)