סימן קמו סעיף ג

בְּיָמִים שֶׁאֵין מִתְעַנִּין, צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִרְדֹּף אַחֲרֵי מוֹתְרוֹת מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִזָּהֲרוּ מְאֹד מִמַּשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר, (כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים, טַעַם הַתַּעֲנִית, מִשׁוּם דְּחָיְשֵׁינָן שֶמָּא יִשְׁתַּכְּרוּ וְלֹא תְהֵא דַעְתָּם מְיוּשָׁבֶת).

On the days they do not fast, they must be careful not to indulge in excessive food and drink; and certainly they must be very careful to abstain from intoxicating beverages. (For some authorities say the very reason for the fast is because we are concerned they may become intoxicated and their minds would not be lucid).

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)