סימן קסו סעיף ג
אֵיזֶהוּ מְעוֹנֵן. זֶה שֶׁנּוֹתֵן עִתִּים, שֶׁאוֹמֵר בְאִצְטַגְנִינוּת, יוֹם פְּלוֹנִי טוֹב וְיוֹם פְּלוֹנִי רָע, יוֹם פְּלוֹנִי רָאוּי לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה פְלוֹנִית, שָׁנָה פְלוֹנִית אוֹ חֹדֶש פְּלוֹנִי רַע לְדָבָר פְּלוֹנִי. וּמַה שֶׁנּוֹהֲגִין שֶׁאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים אֶלָּא בְּמִלּוּי הַלְּבָנָה, אֵין זֶה בִּכְלַל מְנַחֵשׁ וּמְעוֹנֵן, שֶׁאֵין עוֹשִׂין זֹאת אֶלָּא לְסִימָן טוֹב, כְּדֶרֶךְ שֶמּוֹשְׁחִין אֶת הַמְּלָכִים עַל הַמַעְיָן לְסִימָן שֶׁתִּמָּשֵךְ מַלְכוּתָם, כֵּן עוֹשִׂין לְסִימָן טוֹב כְּמוֹ שֶׁהַלְּבָנָה הוֹלֶכֶת וּמִתְמַלֵּאת. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין לְעַכֵּב אֶת הַנִּשׂוּאִין בִּשְׁבִיל זֶה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹת חֻפַּת נִדָה בַּעֲבוּר זֶה. וְכֵן נוֹהֲגִין לְהַתְחִיל לִלְמֹד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּמַה שֶׁנּוֹהֲגִין שֶׁאֵין מַתְחִילִין בַּשֵּׁנִי וּבָרְבִיעִי, יֵשׁ מַתִּירִין גַם כֵּן.
What is meant by "auspicious times?" One who believes in astrology and thus says, "This day is good and this day is bad;" or this day is a good day to do this work; or this year or this month is bad for such and such a thing. Regarding our custom to hold marriages only on the days when the moon, progresses to its fullness, this is not considered superstition or auspicious, for this is done only as a favorable sign, as the coronation of Kings which were held at springs to symbolize the permanency of his rule. Similarly, it is a good sign to make a wedding on a day when the moon (progresses) to its fullness. Nevertheless it is not proper to postpone a wedding on this account, and needless to say, you should certainly not make the wedding when the bride is menstrually unclean, on the account of this custom. It is also customary to begin to study on the New Moon. The custom of not starting anything on Monday or Wednesday, is permissible according to some authorities.7Zohar (Raiya Mehemna) 273A. Shulchan Aruch Yonah Deiah 179:2. The Zohar mentions not starting on Monday and not ending on Wednesday.
תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)