סימן רד סעיף ג

בִּמְקוֹמוֹת שֶׁשּׁוֹלְחִים אֶת הַמֵּת לְקָבְרוֹ בְּעִיר אַחֶרֶת וְאֵינָם יוֹדְעִים מָתַי יִקְבְּרוּהוּ, אֲזַי הָאֲבֵלִים הַנִּשְׁאָרִים בְּעִירָם, מִיָד כְּשֶׁחָזְרוּ מִן הַלּוְיָה, מַתְחִילִין לְהִתְאַבֵּל, וּמוֹנִים מֵאָז שִׁבְעָה וְגַם שְׁלֹשִׁים. וְהַהוֹלְכִים עִם הַמֵּת עַד מְקוֹם קְבוּרָתוֹ, מוֹנִים מִשֶּׁיִקָּבֵר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּאִם גְּדוֹל הַבַּיִת הוֹלֵךְ עִם הַמֵּת, אֲזַי גַּם הַנִּשְׁאָרִים אֵינָם מוֹנִים אֶלָּא מִשֶּׁיִקָּבֵר. וּמְשַׁעֲרִין לְפִי אֹמֶד הַדַּעַת מָתַי נִקְבַּר, וּמַתְחִילִין לְהִתְאַבֵּל. (וְהַיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם, דִּינָם כְּדִלְעֵיל סִימָן קצו סָעִיף ה' וְסָעִיף ו'). וְדַוְקָא לְחֻמְרָא אָזְלֵינָן בָּתָר גְּדוֹל הַבַּיִת דְּגַם הַנִּשְׁאָרִים אֵינָם מוֹנִים אֶלָּא מִשֶּׁיִּקָּבֵר. אֲבָל אִם גְּדוֹל הַבַּיִת נִשְׁאַר בְּבֵיתוֹ, הַהוֹלְכִים עִם הַמֵּת אֵינָן נִגְרָרִין אַחֲרָיו, אֶלָּא מוֹנִין מִשֶּׁנִקְבָּר.

In places where the deceased are sent to another city for burial, and they do not know when he will be buried, the mourners who remain in the city should begin to observe the period of mourning immediately upon returning from the funeral, and count from that time the seven days and the thirty days of mourning. The mourners who accompany the deceased to the place of burial count from the time he was buried. Some poskim maintain that if the head of the family accompanies the deceased, then also those who remain behind count from the time he was buried. They have to estimate the time he was buried, and begin to observe the laws of mourning. (Regarding the intervening days, See above Chapter 196:5, 6) It is only regarding a more strict application that the other mourners follow the head of the family, and even those who remain at home start counting from the time of burial, but if the head of the family remained at home, those mourners who accompany the deceased are not subject to him, rather they begin to count from the time of the burial.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)