סימן כד סעיף ה

אִם יֵשׁ סָפֵק בְּאֵיזֶה אוֹת, שֶׁמָּא אֵין צוּרָתָהּ עָלֶיהָ, מַרְאִין לְתִינוֹק, שֶׁאֵינוֹ לֹא חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ (הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מֵבִין אֵת הָעִנְיָן, אֲבָל יוֹדֵעַ וּמֵבִין אֶת הָאוֹתִיּוֹת) אִם קוֹרֵא כָּרָאוּי, כְֹּשֵרָה. וְאִם לָאו פְּסוּלָה. וְאִם הַתִּינוֹקוֹת מְחֻלָּקִין, הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב (לדוד אמת). וְדַוְקָא כְּשֶׁאָנוּ מְסֻפָּקִין מוֹעִיל הַתִּינוֹק, מִשּׁוּם דְּאָז לֹא הֲוֵי רַק גִּלּוּי מִלְתָא בְּעָלְמָא. אֲבָל אִם אָנוּ רוֹאִים שֶׁאֵין הָאוֹת כְּהִלְכָתָהּ, וְכֵן אִם נִפְסְקוּ יוּדֵ"י הָאָלֶ"ף, אוֹ יוּדֵ"י הָעַיִ"ן וְהַשִּי"ן וְרַגְלֵי הַתָּיו וְכַדּוֹמֶה פָּסוּל, אַף עַל פִּי שֶׁהַתִּינוֹק קוֹרֵא אוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁעֵינֵינוּ רוֹאוֹת שֶׁאֵין הָאוֹת כְּתִקּוּנָהּ.

If there is any doubt regarding a letter, whether or not it has the correct shape; it should be shown to a child who is neither exceptionally smart nor a fool, (that is, one who does not understand the subject matter, but knows and understands the letters). If he reads it correctly, the Seifer Torah may be used; otherwise, it is invalid. If [it was shown to] several children and they disagree, we rule according to the majority. It is only when we are in doubt that we rely on [the view of] a child, for in that case it is only a means for establishing the facts, but if we see [plainly] that the letter is not as it should be, or if the yud-shaped appendages of the alef are disconnected [from the main portion of the letter], or the yud-shaped appendages of the ayin and the shin or the foot of the letter tav etc. [are disconnected, ] the Seifer Torah is pasul (invalid) even when a child reads them [correctly], because we see with our eyes that the letter is not as it should be.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)