סימן כו סעיף ו

יָאהרְצַיְיט וּבֶן שְׁלֹשִׁים הֵיכָא דְּאִכָּא רַוְחָא (פ' כשיש אפשרות), בֶּן שְׁלֹשִׁים קֹדֶם, וְאֵין לְהַיָּאהרְצַיְיט רַק קַדִּישׁ אֶחָד. וְאִם יֵשׁ הַרְבֵּה יָאהרְצַיְיט יֵשׁ לְכָל אֶחָד קַדִּישׁ אֶחָד, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַבֶּן שְׁלֹשִׁים יִדָּחֶה לְגַמְרֵי, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יֹאמַר לְמָחָר. וְהַיָּאהרְצַיְיט אִם לֹא יֹאמַר הַיּוֹם, עָבַר זְמַנּוֹ.

[If there is in the synagogue] a person who is observing yorzeit and one who is observing sheloshim, then if at all possible, the one who is observing sheloshim should be given precedence, and the yorzeit should say only one kaddish. If there are many observing yorzeit, every one of them is entitled to one kaddish, even if [as a result] the person observing sheloshim will be entirely prevented [from saying kaddish], because the latter will have the opportunity to say it the next day, where as if the yorzeit does not say it today, he will have missed his opportunity.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)