סימן נ סעיף ח

הָאוֹכֵל אוֹ שׁוֹתֶה לִרְפוּאָה, אִם הוּא דָּבָר מֻטְעָם וְנֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, מְבָרֵךְ עָלָיו לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו בְּרָכָה הָרְאוּיָה לוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא דְּבַר אִסּוּר, כֵּיוָן שֶׁהַתּוֹרָה הִתִּירָה לוֹ עַתָּה, צָרִיךְ הוּא לְבָרֵךְ עָלָיו. וְאִם הוּא דָּבָר מַר, שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, אֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו. הַשּׁוֹתֶה בֵּיצָה חַיָּה לְצַחְצֵחַ קוֹלוֹ, אַף שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה מִטַּעֲמוֹ, נֶהֱנֶה הוּא מִמְּזוֹנָהּ, דְּמֵיזָן זַיִן וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ.

If you eat or drink something for medicinal purposes, and it is tasteful and you enjoy it, you should recite the appropriate berachah before and after [taking it], even if it consists of forbidden food. Since under the present circumstances, the Torah permits it,⁸Because of the health hazard involved, this food is permissible to you; moreover, by taking it, you are performing the mitzvah of “saving and preserving your life.” (Mishnah Berurah 204: 47) you should say the berachah over it. However, if it has a bitter flavor and is distasteful to you, then do not say the berachah over it. If you drink a raw egg in order to make your voice clear, although you do not enjoy the taste, you do enjoy the nourishment it provides; and you should recite the berachah over it.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)