סימן נב סעיף יד

וְיֵשׁ מִינֵי פֵּרוֹת שֶׁדַּרְכָּן בְּכָךְ שֶׁאֵינָן מִתְבַּשְּׁלִים לְעוֹלָם עַל הָאִילָן, אֶלָּא אַחַר שֶׁנּוֹטְלִין אוֹתָן מִן הָאִילָן מַנִּיחִין אוֹתָן בְּתוֹךְ קַשׁ וְתֶבֶן וְכַדּוֹמֶה וְעַל יְדֵי כָּךְ מִתְבַּשְּׁלִין, כְּגוֹן הָאַגָּסִּים הַקְּטַנִּים (אַשְׁרִיצְן) כֵּיוָן שֶׁדַּרְכָּן בְּכָךְ, מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ (ר"ב ר"ד)

There are types of fruit which never ripen on the tree, but after they are picked from the tree they are stored [and covered] with straw and chaff and the like, and in that way they become ripe. Since that is their natural way of ripening, you recite the berachah, Borei peri ha'eitz, over them.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)