סימן רכא סעיף ב

מִתְעַנִּין לְעוֹלָם בְּיוֹם הַמִּיתָה, וַאֲפִלּוּ בַּשָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. וַאֲפִלּוּ מֵת בְּסוֹף הַיּוֹם לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלְּלוּ עַרְבִית, אִם עֲדַיִן הוּא יוֹם, נִקְבַע זֶה הַיּוֹם לְיָארְצַייט. אַךְ אִם הַקְבוּרָה נִמְשְׁכָה מִן הַמִּיתָה אֵיזֶה יָמִים, אֲזַי יִתְעַנֶּה שָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה בְיוֹם הַקְּבוּרָה, וְאַחַר כָּךְ תָּמִיד בְּיוֹם הַמִּיתָה.

The Yahrzeit fast is always observed on the day of death even in the first year. Even if the death occurred towards the end of the day, after the congregation said the Maariv prayer, if it is still day, that day is fixed as the day of Yahrzeit. However, if the burial took place several days after the death occurred, the Yahrzeit fast should be observed the first year on the date of the burial,¹The Mishnah Berurah 568:44 brings two opinions on this matter. but in subsequent years on the day of death.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)